וייטנאם בונה מערכת אקולוגית משלה לסטארט-אפים

עד לאחרונה, וייטנאם נתפסה בעיקר כמרכז ייצור עבור דרום מזרח אסיה: מפעלים, יצוא, הרכבה וצריכה מקומית שגדלה במהירות. כעת למדינה יש נרטיב שני. בשנת 2026, וייטנאם נכנסה לראשונה ל-50 מערכות האקולוגיות המובילות של סטארט-אפים בעולם, והו צ'י מין סיטי עלתה למקום ה-98 בדירוג ערי הסטארט-אפ העולמיות, ופרצה לראשונה ל-100 המובילות.

זה כבר לא סיפור על כמה חברות בולטות. וייטנאם מתגאה כיום בכ-4,000 סטארט-אפים, 208 קרנות השקעה, 84 חממות עסקיות ויותר מ-20 מרכזי חדשנות. המערכת האקולוגית כבר טיפחה ארבע חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר.

למה אנשים מדברים ברצינות על וייטנאם?

זה לא רק עניין של דירוגים. חשוב מכך, סצנת הסטארט-אפים החלה לצמוח בכמה תחומים: הון, משאבים חינוכיים ומדעיים, תמיכה ממשלתית ושיתופי פעולה בינלאומיים.

על פי מקורות וייטנאמיים, השקעות הון סיכון גדלו מ-425 מיליון דולר בשנת 2019 ל-815 מיליון דולר בשנת 2020, ובשנת 2021 הגיע השוק לשיא של 1,4 מיליארד דולר עם למעלה מ-165 עסקאות. במקביל, מרכז החדשנות הלאומי החל לבנות שותפויות עם שחקנים בינלאומיים גדולים, כולל גוגל, מטה ו-NVIDIA.

בשנת 2023, גוגל השיקה תוכנית לתמיכה בסטארט-אפים וייטנאמיים. בשנת 2024, NVIDIA הגיעה להסכם עם הממשלה להקמת מרכז מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית. בפועל, משמעות הדבר היא שווייטנאם מתחילה להיתפס לא רק כשוק ייצור אלא גם כפלטפורמה לפיתוח טכנולוגי.

כיצד המערכת האקולוגית פועלת

אין מרכז טכנולוגי יחיד בווייטנאם. המערכת האקולוגית מתעצבת בכמה ערים, שלכל אחת מהן תפקיד משלה.

מה משותף לערים אלו?

בכל המרכזים המרכזיים כבר יש את המרכיבים הבסיסיים של סביבת סטארט-אפ בריאה: אוניברסיטאות, צוותי פיתוח, אירועים, תוכניות תמיכה ופלטפורמות ליצירת קשרים עם משקיעים. אבל ההתמחויות של הערים משתנות, וזה בדיוק מה שהופך את המפה של וייטנאם לכל כך מעניינת.

הו צ'י מין סיטי: שוק, בירה, מהירות

הו צ'י מין סיטי היא כיום העיר המסחרית והבינלאומית ביותר בווייטנאם. זהו המקום הקל ביותר להשיק מוצרים, למצוא לקוחות ולבנות קשרים עם משקיעים.

בשנת 2026, הו צ'י מין סיטי דורגה במקום ה-98 בדירוג אקוסיסטם הסטארט-אפים העולמי, ונכנסה לראשונה ל-100 המובילים. מקורות וייטנאמים מציינים אותה גם כאחד ממרכזי החדשנות המובילים בדרום מזרח אסיה.

מה הופך את הו צ'י מין סיטי לחזקה?

להו צ'י מין סיטי יש היגיון שוק חזק. יש בה יותר חברות בינלאומיות, יותר הון פרטי וקבלת החלטות מהירה יותר מאשר בערים אחרות במדינה. זה חשוב במיוחד עבור סטארט-אפים: קל יותר לבחון ביקוש, למצוא לקוחות ראשונים ולשפר במהירות מוצר כדי שיתאים לשוק.

למי מתאים הו צ'י מין סיטי?

הו צ'י מין סיטי היא בחירה טובה לפרויקטים המחפשים צמיחה מהירה, מכירות, גישה למשקיעים וסביבת עסקים בינלאומית. אם הפרויקט מכוון לשוק ההמוני, מסחר אלקטרוני, פינטק או שירותים דיגיטליים, עיר זו היא לרוב נקודת הכניסה הנוחה ביותר.

האנוי: מדע, מכונים, פרויקטים ארוכי טווח

האנוי מתפתחת לפי היגיון אחר. היא לא כל כך עיר של מכירות מהירות, אלא עיר של ידע, מוסדות ומחזורים טכנולוגיים ארוכים.

על פי מקורות וייטנאמיים, בבירה נמצאים כ-70% מהמוסדות המדעיים במדינה, 82% מהמעבדות הלאומיות וכ-40% מתוכניות האצת סטארט-אפים. זה הופך את האנוי למרכז טבעי לפיתוחים טכנולוגיים מורכבים יותר.

מה הופך את האנוי לחזקה?

חוזקה של האנוי הוא הבסיס המדעי והמוסדי שלה. קל יותר לבנות כאן פרויקטים הקשורים למחקר, בינה מלאכותית, טכנולוגיות רפואיות, פתרונות תעשייתיים וכל דבר אחר הדורש אינטראקציה עם סוכנויות ממשלתיות, אוניברסיטאות ומעבדות.

מה עוד קורה בהאנוי?

בשנת 2025, העיר הודיעה על תוכניות להקים מרכז חדשנות כחברה משותפת כדי להאיץ את מסחור הטכנולוגיה ולתמוך ביזמות טכנולוגית. זה מדגים את מחויבותה של האנוי להיות לא רק מרכז אדמיניסטרטיבי אלא גם חלק מרכזי בכלכלת החדשנות הכוללת של המדינה.

דא נאנג: פורמט נוח לקבוצות חדשות

דא נאנג יצרה לעצמה נישה מיוחדת בשנים האחרונות. היא לא הופכת להו צ'י מין סיטי שנייה או לבירת מדע צפונית. במקום זאת, העיר מפותחת כמרכז חדשנות קומפקטי ליד הים, שבו סביבה טכנולוגית מתקדמת משתלבת עם אורח חיים רגוע יותר.

על רקע זה, דא נאנג הפכה לאטרקטיבית במיוחד עבור צוותים קטנים, פרויקטים חדשים ואנשים שמעריכים לא רק את סביבת העסקים אלא גם את איכות החיים.

מה יש בדא נאנג?

על פי מקורות בתעשייה בווייטנאם, דא נאנג היא ביתם של תשעה ארגוני חממה, תשעה חללי עבודה משותפים, ארבע קרנות השקעה ומרכז עירוני לתמיכה ביזמות חדשנית. העיר מארחת גם את פסטיבל SURF, שהפך למקום מפגש בולט עבור סטארט-אפים, משקיעים ומומחים.

מה מייחד את דא נאנג מאחרות

היתרון העיקרי של דא נאנג הוא נקודת הכניסה החלקה יותר. העלויות נמוכות יותר, העומס פחות חמור, הקצב העירוני רגוע יותר, והתשתית הטכנולוגית הבסיסית כבר קיימת. עבור פרויקט בשלב מוקדם, זה לרוב נוח יותר מאשר להיכנס ישר לסביבה המחוממת יתר על המידה של מטרופולין גדול.

פו קוק: לא מרכז המערכת האקולוגית, אלא נישה שימושית

פו קוק עדיין לא יכולה להיחשב כמרכז סטארט-אפים מן המניין כמו הו צ'י מין סיטי, האנוי או דא נאנג. בהתבסס על נתונים זמינים, האי נותר בעיקר מרכז תיירות ותשתיות.

אבל זה לא אומר שזה לגמרי לא מושך ליזמים. עבור פרויקטים הקשורים לתיירות, אירוח, ניידות עירונית, תשלומים דיגיטליים ושירותי נסיעות, פו קוק יכול להיות אתר השקה נוח.

מה המשמעות של זה עבור זרים ויזמים?

עבור זרים ויזמים, וייטנאם אטרקטיבית משום שכבר יש בה לא רק שוק אלא גם סביבה להשתלב. אתם יכולים לבחור עיר בהתאם לצרכים שלכם: הו צ'י מין סיטי למכירות והון, האנוי למחקר וקשרים מוסדיים, ודה נאנג להקמה הדרגתית יותר וצוותים קטנים יותר.

אם אתם מחפשים להקים חברה משלכם, פתיחת עסק בווייטנאם אפשרית, אך זה לא תהליך מהיר. משקיעים זרים משתמשים בדרך כלל בפורמט של עסק בבעלות זרה (FEE), ורישום, על פי Vietnam Briefing, אורך חודשיים עד ארבעה חודשים ומבוצע דרך פורטל רישום העסקים הרשמי של הממשלה.

כאשר וייטנאם מעניינת במיוחד

וייטנאם אטרקטיבית במיוחד כאשר השוק כבר נראה לעין אך עדיין לא מתחמם יתר על המידה. כבר יש בה כספים, תוכניות תמיכה, מרכזי חדשנות ושותפים בינלאומיים. יחד עם זאת, הכניסה למערכת האקולוגית עדיין אינה יקרה או צפופה כמו במרכזים בוגרים יותר של האזור.

לאן כל זה הולך?

מוקדם מדי להשוות את וייטנאם לסינגפור מבחינת צפיפות הון או את אינדונזיה מבחינת גודל השוק המקומי. אבל אפשר לומר בבטחה שהמדינה עברה את שלב "ההבטחה המעניינת" והחלה לבנות מערכת אקולוגית משלה לסטארט-אפים.

המפתח כאן אינו רק מספר דירוג מפואר, אלא העובדה שהמערכת האקולוגית הפכה גלויה על המפה. לווייטנאם כבר יש את הכסף, התשתיות, שותפים בינלאומיים וכמה ערים עם התמחויות שונות. משמעות הדבר היא שדיבור על סטארט-אפים בווייטנאם הוא כבר לא שיחה על העתיד, אלא על מה שקורה עכשיו.